אולטרא סאונד

אולטרה סאונד

אם את בהריון, קשה להאמין שעוד לא שמעת על המושג הזה - אולטראסאונד.

אולטרה סאונד (סנוגרפיה) או בשמה העיברי- בדיקה על שמעית הינה בדיקה לא פולשנית של הדמיה בעזרת מכשיר העל שמע, התכונה העיקרית של בדיקת האולטראסאונד בהריון היא לדמות את העובר ברחם אימו, מיקומו בתחילה ובהמשך גם תכונות איבריו.

מכשיר האולטרה סאונד יכול אפילו לדמות עוברים קטנים בגודל של 5 מ"מ בלבד ולראות את ליבו הפועם של העובר החל משבוע 6 להריון או את מינו החל מהשבוע ה14. בדיקה במכשיר האולטרה סאונד יכולה לזהות שלל דברים, החל ממום מבני בעובר- מומי לב, כליות ועוד ועד מומים כרומוזומלים כמו תסמונת דאון, ניוון שרירים ועוד וגם אם ההורים בטוחים לחלוטין שהפלה הם לא יבצעו בכל תוצאה של הבדיקה- חשוב עדיין לבדוק את העובר שכן יש מומים ובעיות מסוימות שכיום ניתן לטפל בהם עוד ברחם האם או ישר לאחר הלידה- להכין את הצוות לטיפול משמעותי שיכול להציל את חייו אם צאתו של התינוק לאוויר העולם. עד היום לא נצפו נזקים מבדיקות האולטרה סאונד.

יש שתי אפשרויות לביצוע הבדיקה- מתמר נרתיקי, יעיל במיוחד בתחילת ההיריון שכן הוא מוחדר לנרתיק האישה ויש לו יכולת הדמיה מדייקת יותר במיוחד בהתחלה שהכל עוד קטן. המתמר נעטף במעטפת סטרילית חד פעמית על מנת לשמור על בריאות האישה. ישנו מתמר נוסף שהוא המתמר הבטני, השימוש בו הוא העיקרי החל מהשליש השני להריון והוא מונח על בטן האישה ועל ידי כך מדמה את העובר.

 גם אם את מטופלת אצל רופא עם  מכשיר אולטרה סאונד בחדר ובכל פגישה שלכם את אומרת שלום לעובר שברחמך- חשוב לשים לב שיש מספר בדיקות מקיפות יותר שנעשות אצל רופאים מומחים לדבר עם מכשירים הרבה יותר מדוייקים ומתקדמים (ויש אפילו אולטרה סאונד תלת מימד שעוזר לסקור את אברי העובר ביתר בהירות...)

בדיקות האולטרה סאונד הנפוצות המומלצות בהריון בישראל:

בדיקת אולטרה סאונד ראשונית (החל משבוע 6-8, רצוי לא הרבה זמן לאחר שבוע 9 והילך)- בודקת את קיומו של ההריון התפתחותו יחסית לשבוע המשוער ומיקומו. לרוב בבדיקה זאת יקבע תאריך הלידה המשוער- המכונה תל"מ. בדיקה זאת נעשית בעזרת מתמר נרתיקי כמעט תמיד.

שקיפות עורפית (שבוע 10+3- 13+6)- בדיקה זאת הינה בדיקה שנועדה לאתר נשים בעלות סיכון מוגבר ללידת עוברים עם הפרעות כרומוזומליות או מבניות בעובר. בבדיקה הרופא יבדוק את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, כאשר מדובר בפס דק מאד של נוזל התוצאה תקינה אך במידה והתוצאה הביאה למימצא של פס נוזל עבה- יש לשלוח להמשך בירור אם לא מדובר בעובר עם בעיות כרומוזומליות חלילה. בכל מקרה הבדיקה חלק משקלול גיל האם וגודל העובר. לרוב הבדיקה היא בטנית.

סקירת מערכות מוקדמת (סקירה מוקדמת, שבוע 14-16)- בבדיקה זאת הרופא המומחה לעניין בודק וסורק בקפדנות את העובר ואבריו לפרטים ומוודא שאכן הם פועלים באופן תקין. סקירה זאת היא הראשונה מבין השתי הסקירות וחשיבותה בכך שבשלב יחסית מוקדם של ההריון ניתן לצפות בצורה טובה יותר באיברים מאשר בהמשך ההריון וכן במידה ומתגלה מום משמעותי בעובר ניתן לבצע בירור מוקדם מהי הבעיה ולעיתים אף הפסקת הריון בשלב הרבה יותר מוקדם מהסקירה המאוחרת- שאז כבר לרוב "כולם" יודעים ורואים את ההריון וכל תהליך הוא הרבה יותר קשה ולא אישי. לרוב בדיקה זאת היא בדיקה נרתיקית.

סקירת מערכות מאוחרת (סקירה מאוחרת, שבוע 19-22)- בסקירה זאת עדיין ממשיכים לוודא שהכל מתפתח תקין גם במקרה והסקירה המוקדמת יצאה תקינה או לעקוב אחרי המימצאים המדאיגים אם עלו בסקירה המוקדמת, הרבה פעמים ממצאים שנמצאו מדאיגים בסקירה המוקדמת הופרכו בסקירה המאוחרת. ישנן נשים המסתפקות בסקירה הזאת בלבד. הסקירה המאוחרת היא בעזרת מתמר בטני.

עד לפני כמה שנים הבדיקה נעשתה בהדמיה דו מימדית אך כיום ישנו מכשיר מתקדם בעל יכולת לדימוי העובר בתלת מימד (בדיקת אולטרה סאונד תלת מימדית), מכשיר האולטרה סאונד התלת מימדי מאפשר דימוי מדויק יותר בעובר ובאיבריו השונים וכן יש הורים שרואים בבדיקה התלת מימדית חוויתית במיוחד.

את הבדיקות המקיפות כאמור ניתן לבצע במכון אולטרה סאונד פרטי או במכון אולטרה סאונד ציבורי שהוא מכון אולטרה סאונד של קופת חולים, ישנם מכונים עם הסדר עם קופות החולים השונות וישנם מכוני אולטרה סאונד פרטיים לחלוטין (דוגמאות למכוני אולטרה סאונד- מכון מור, מכון הדמיה אבחנתית, רוזן סאונד וכד')

ישנם גם רופאים פרטיים לגמרי או רופא פרטי עם הסדר עם קופות החולים שניתן לקבוע איתם לבדיקות המקיפות כמו ד"ר נילי ינאי, ד"ר תדמור ועוד ידועים.